טיול קראוונים אביב 2018
הכול היה מתוכנן לאירוע בנות המצווה של התאומות שלנו.
האולם, הקייטרינג, השמלות, הדרשה.
באותה, בשקט של הבוקר, הודינו שעשינו טעות. לא רצינו את כל המסיבה, הרעש וההמולה. רצינו משהו אינטימי, משפחתי, חווייתי שישאיר זיכרונות לנצח. טיול לחו”ל. אבל איך?
אנחנו לא טיפוסים של בית מלון, ובטח לא של טיול מאורגן באוטובוס. קראוונים. זה הסגנון שלנו.
״אנחנו לא טיפוסים של בית מלון, ובטח לא של טיול מאורגן באוטובוס״
אודה ולא אבוש, די מפחיד ליזום ולתכנן טיול שכזה. במיוחד לארץ שאינך מכיר, עם שפה זרה וחוקים שונים.
אז נכנסנו לגוגל, ובראש הדף קפצה מודעה של “נוהגים לטייל, רונית ורונן גלבוע”. נכנסנו, קראנו בראשי פרקים, הבטנו אחד על השני בחיוך, מצאנו את “הכפפה ליד שלנו”.
התאומות התלהבו מיד על ההצעה לוותר על המסיבה ולצאת לטיול שכזה. שלחנו מסרונים לכל המוזמנים, בו אנו מידעים אותם שהאירוע בוטל, והתקשרנו לרונית ורונן. לא אכביר במילים על המפגש הלבבי עם זוג של אנשים קסומים, סבלניים, קשובים, ותמיד .זמינים. ידענו שאנו בידיים טובות
טיול בסגנון הזה הוא מיוחד במינו בכל כך הרבה רבדים.
מצד אחד, רונן ורונית דואגים לכל. מרכישת כרטיסי הטיסה, כרטיסי כניסה לאטרקציות, רשימת מוצרים שכדאי לקנות בסופר מרקט בגרמניה (כולל מפה של הסופר ומיקומו של כל מוצר ומה הכיתוב בגרמנית על הקופסא) בניית לו”ז ומסלולים. מכשירי טאבלט עם תוכנת IGO שכבר מנווטת לכל המקומות שנבקר בהם. מכשירי קשר , אבקת כביסה…… והרשימה ממשיכה וממשיכה.
מן הצד השני, האתגר אינו פשוט, להידחק לקראוון, מפנק ככל שיהיה, עדיין לא גדול כמה בבית…. וצריך ללמוד להסתדר, ולדאוג לסדר וניקיון, נעל אחת זרוקה וכבר מרגיש מבולגן….(הפולניה). לבשל בתנאים אחרים, להתקלח בCAMPINGPLATZE שיהיו יפים ונקיים (והם אכן כאלה) ככל שיהיו, הם עדיין לא הבית. להגיע לCAMPINGPLATZE בלילה ולהתארגן מהר לשינה ומיד לרוץ לשטוף כלים, וכמובן למכונות הכביסה. מצרך חשוב מאין כמותו (כבר הזכרתי שרונית סיפקה לנו אבקת כביסה וז’יטונים??). אך בתוך ההתרוצצות סביב תחזוקה, נוצר מעגל של קסם חדש.
המפגשים בחדר הכלים והכביסה בחסות הלילה וזמן לסיום המייבש, אפשרו מפגש כנה ואמיתי בין המשפחות. סיפורים אישיים, הזדהות, צחוק, שיתוף ואפילו בכי משותף שברא חברויות לנצח.
בטיול הזה היו עוד משפחות עם בנות מצווה, חברויות נוצרו מיידית בין הילדים, הקטנים והגדולים. דווקא הקשיים בטיול הם שהוציאו את המיטב מכל הנוכחים. הערבות ההדדית , האחריות וההשגחה האחד על השני, הם חלק הארי של הטיול.
הנופים, החוויות והאטרקציות יישארו בזיכרון, אך החברויות ימשיכו וממשיכות להתקיים בפועל. ושלא, חס וחלילה, תחשבו שאני ממעיטה בערכן של המקומות והנופים המופלאים שזכינו לראות.
לא אגזים אם אומר שכל משפחה עברה חוויה משנה חיים. אנחנו למדנו כל כך הרבה על עצמנו. על אחריות, התחשבות, עזרה הדדית, התמודדות עם אתגרים בכל המישורים.
רונן ורונית בנו מסלול שנדמה כי נרקם בחוט אמן. הכול מדויק, מותאם, מגוון וייחודי. יכולנו, אם רצינו, לעזוב את הקבוצה ולנסוע לאתר אחר. מקובל לחלוטין. ובעזרת מכשירי הניווט, מצאנו את דרכנו אל הקבוצה בקלות רבה. לא אגזים אם אומר שכל משפחה עברה חוויה משנה חיים. אנחנו למדנו כל כך הרבה על עצמנו. על אחריות, התחשבות, עזרה הדדית, התמודדות עם אתגרים בכל המישורים. ובעיקר חזרנו על ענן ורוד (שכל אחד מחברי קבוצת הווצאפ של ההורים הודה שאינו מצליח לנחות…). וכבר נפגשים, ומתכננים את הטיול הבא.
ולסיום: כשאני חושבת על החוויה עם רונן ורונית גלבוע, עולה בי שיר של ביאליק: “הכניסיני תחת כנפך, והיי לי אם ואחות..”. רונן ורונית היו לנו יותר ממדריכי טיולים. הם היו אם ואב. הרגשנו ביטחון ושקט נפשי. יכולנו להתרכז וליהנות כמשפחה, בנופים, במקומות הקסומים שהיינו בהם, מבלי לדאוג לעניינים הטכניים שמוסיפים לחץ.
״רונן ורונית בנו מסלול שנדמה כי נרקם בחוט אמן… הם היו לנו יותר ממדריכי טיולים. הם היו אם ואב״.
בכל בוקר הגיעו רונן או רונית עם שוקולדים ומכתב אהבה של בוקר. עומדים ושואלים לשלומנו, קשובים לשאלותינו, תמיד עם חיוך, מוכנים לסייע, להקשיב, לייעץ. כמה חיכיתי לדפיקה על דלת הקראוון כל בוקר. בחרנו נכון. וחזרנו מלוכדים במשפחה הגרעינית, שכעת גדלה למשפחה מורחבת נפלאה.
תודה תודה תודה
חנן, דפנה, אידה, עלמה ומיכאל פלדמן
פסח 2018
