ועד המקומות היפים שנתנו לנו הרגשה שכל יום זה השיא של הטיול.
הרבה תודות על החוויות, ההפתעות,
ועל ההזדמנות להנות יחד כמשפחה ובקבוצה של אנשים וילדים נפלאים !
נשמח לשמור על קשר,
משפחת שרם
מאיר, הדס, חן, נעם וינאי
חנה ינאי
רונית ורונן יקרים
תודה על החווייה הנפלאה שהענקתם לנו. כשסיפרתי לאנשים על האתרים שביקרנו בהם, על החוויות המפתיעות והרבות, בעצמי לא האמנתי שאכן ראינו כה הרבה, בזמן שעמד לרשותנו. וכל זה ברוח טובה, בלי לחץ, תמיד בזמן, כשהכל מוכן מראש, בטבעיות, כאילו “מעצמו” נעשה. האנשים הנפלאים שהכרנו, ואתם בראשם. החיוך החביב שלכם במשך כל הטיול ותשומת הלב שלכם לפרטים הקטנים ביותר, לא ישכחו.
בסיום היום ולשחרור המתח שנוצר בשטח- קפצנו לבריכת השחיה שהמתינה בשלוה לחילוץ עצמותינו מהיום הנפלא…
ולכן, לא נותר אלא לאמר לכם ישר כוח בהמשך פועלכם ולהוקיר לכם תודה על טיול בלתי נשכח, על חוויה מדהימה וחברות מופלאה.
אתם פשוט צוות מנצח !!!
להתראות בטיול הבא.
אוהבים מאוד
קרן, איציק, עמית, יובל ואיתי דיגה
משפחת קארש
לרונית ורונן המדהימים!!!
חיפשנו טיול לכבוד בר המצווה של בננו שיהיה גם טיול לכל המשפחה. רצינו טיול קרוואנים שישלב בתוכו חוויה והנאה ומצאנו – גלבוע!
חוויה – פירושה על פי מילון אבן שושן- “הרגשה עמוקה, התרשמות רבה מדבר מה מלווה רגשי התפעלות”
וזאת בדיוק הדרך שלנו לתאר את הרגשתנו כלפיכם כאדם וכלפי הטיול שחווינו.
בתחילת חיפושינו אחר טיול קרוואנים מתאים, לא הבנו את ההבדל בין הטיול שאתם מציעים לבין טיולים אחרים: למה חייב להיפגש לפני?לשם מה צריכים להכיר את הקבוצה?ועוד ועוד שאלות אחרות.
כשנפגשנו עמכם והתנסינו בהַ – חוויה שלנו כמשפחה, הבנו את ההבדל, וכמו שנאמר – יחי ההבדל הקיים :
היחס האישי והחם שבא לידי ביטוי בכל דבר ודבר, המחשבה על כל פרט הכי קטן , הפעילויות המדהימות והמותאמות למשפחה…
כל אלו ועוד הוכיחו לנו כי הבחירה שלנו הייתה נכונה, והבחירה הנכונה הובילה לתוצאה מדהימה:
טיול קרוואנים עם גלבוע: טיול מדהים וחוויה לכל החיים!
תודה מקרב לב
שגית, שי, אופק, מאי ואיליי
קארש
מכתב קבוצתי – שבועות 2010
משפחת רוזנטל
רון רוזנטל
שיר רוזנטל
משפחת וייס
אפיק וייס
משפחת כנען
כבוד גלבוע רונית ורונן’
כולם כתבו מכתבי תודה, ואילו אנו רוצים דוקא להתלונן: מרגע שפגשנו בכם הכל היה חשוד ממתי מראיינים מי שרוצה לבוא לטיול? ואכן כבר ביום הטיול הראשון הבנו שצדקנו עבדתם עלינו בגדול, למלכודת נפלנו.
קמנו כל בוקר עם הפתעה מתוקה-האם אתם לא יודעים שהיא לגזרה מזיקה? ומדוע קניתם תנור כשהיה לנו קר? היינו יכולים להתכרבל כולנו מתחת לכר!
ולמה לקחתם אותנו לראות נופים עוצרי נשימה?כדי שלא נרצה לארץ לחזור? באמת בשביל מה?האם זה לא נראה לכם חסר התחשבותלראות ארמונות ובפיורדים לשוט?הרי אתם יודעים שאחר כך צריך לחזור לעבודה,ולהיזכר בטיול בעצבות וערגה.
ואיזו בחירה משונה של אנשים, כולם נחמדים, וטובים, וחמים.לא יכולתם טיפה לגוון?שיהיו קצת ריבים? שיהיה מעניין?
ומאיפה היתה לכם החוצפה הרבה לחבק לנו את הילדים כך בלי שום סיבה? איך נוכל לספר לכל מי שבתמונות יתבונן, שרותם לא רוצה אבא – אמא אלא רק את רונן!
ואיזה בזבוז זה לתת לחם לברוזים עיזים ודגים- כשיש באפריקה ילדים רעבים? וגם מפלים אדירים ראינו פעמיים איפה החינוך לחיסכון במים?
ובערב לאחר יום טיול מפרך נאלצנו לאכול פונדו מפנק.וכשכבר היינו ממש ממש עייפים נחרדנו לשמוע את עצמנו בקריוקי מזייפים!
ובכל כניסה לאתר במקום להידחף בתור בעצמנו, קניתם לנו כרטיסים במקומנו. ואם כבר קניות אז הנה עוד תלונה: למה צריך בכל בוקר לבחור בין קוראסון ללחמניה?
איך בכלל העזתם לחשוב על הכל, לדאוג לכל פרט מקטן עד גדול? ומילא, אם כבר לדאוג ולסגור את כל החורים, אז למה לא רק לנו? למה גם לאחרים?
ולבסוף התלונה הכי חשובה, רונית ורונן, איך לא השארתם לנו על מה להתלונן? תודה על טיול נפלא וחווייה בלתי נשכחת.